"ההיסטוריה היא ראי" הוא סיפורה של הקהילה היהודית באתיופיה מראשיתה, דרך העליות השונות לארץ בכלל ומסעה המפרך דרך סודן בפרט.
"ההיסטוריה היא ראי" מגולל את מסלול חייו של המחבר תוך הבאת סיפור ההיסטוריה של קהילה שלמה באתיופיה מאז חורבן בית-המקדש הראשון ויציאת עם ישראל מירושלים לגלות, תיאור המנהגים והמסורת ששמרו והתרבות העשירה שטיפחו.
לאורך עשרים השנים האחרונות השקיע אברהם-מקוריה מזמנו וממרצו באיסוף עדויות והבאה בכתב של הידע שנמצא אודות מקור יהדות אתיופיה כשבטי יהודה ולוי, הקהילה היהודית והמסורת באתיופיה, על העליות השונות של הקהילה לארץ בכלל ואודות המסע בסודן בפרט, אשר הביאו לתום הגלות וכן על המשכיות המסורת בארץ.
"הנכם מוזמנים להתבונן בראי ההיסטוריה, זה המשקף את מי שאנו ואת שאליו נלך". אברהם-מקוריה סלומון
"ההיסטוריה היא ראי" הוא אוטוביוגרפיה של המחבר, רשם היסטורי של היהדות, התרבות והמסורת האתיופית כפי שנשמרו באתיופיה וסיפור המסע אל ירושלים דרך סודן.
בספר זה מבקש המחבר להעביר אל הקורא את הפרטים כפי שהיו "בעיקר לאור העובדה שתוכנו של ספר זה עשוי להוות בסיס לדור הבא בהכרת ההיסטוריה של חלק נכבד בעמינו - יהדות אתיופיה. "ההיסטוריה היא ראי" - משמע היא משקפת את דמותנו ואת מי שאנו. אם לא נביט בעצמנו במראה, לא נכיר בנו."
מתוך הספר:
"ההיסטוריה היא ראי" "History is a Mirror"
"כ-2,300 שנה חיו אבותינו הצדיקים בחשכת הגלות, ללא חינוך מודרני, כשמקור התקווה היחיד שלהם הוא היותם יהודים.
חרף היותם מקוללים, נדחפים, מוכים, נאסרים ונרצחים על-ידי עם זר, מתנכר ושונא, כשיסוד אמונתם חזק כסלע הם העבירו לדורות הבאים את דתם ואמונתם. אבותינו הורישו לנו אמונה שבזכותה יצאנו מחשכת הגלות וברצון אלוקים נכנסנו לארץ זבת חלב ודבש, לירושלים של זהב.
לאור דברים אלו, והודות לעובדה שהתעקשו אבותינו על שמירת הערכים והמצוות, על-אף המתנכלים וניסיונות חוזרים ונשנים לכפיה דתית ותרבותית מצד האחרונים - שמרו אבותינו את המסורת והאמונה, שהביאה אותנו לחזות במו עינינו ביפי הארץ הקדושה.
לכן כתבתי ספר זה, על-מנת שיראו כלל עם ישראל בתרבות העשירה וההיסטוריה של יהדות אתיופיה, כפי שאני רואה אותה - כמביט במראה.
הספר נכתב באמהרית אמנם, אך כולי תקווה שהסיפור יגיע גם לאוזניהם ולליבם של הדור הצעיר ולכלל עם ישראל בשפת הקודש - אחריות המוטלת על כתפינו אנו."
מקוריה-אברהם סלומון (מקוריה טשומה), נולד למשפחה יהודית בכפר קוסויה ציון מרים במחוז ווגרה שבאתיופיה, נשוי ואב לחמישה ומתגורר בפתח-תקווה.
בצעירותו עסק אברהם-מקוריה במלאכת-יד עם אביו תוך שהוא משלב לימודים בסיסיים בביתו במשך ארבע שנים. מאוחר יותר שילב את לימודיו יחד עם עבודות - אבטחת בית-הספר היסודי "ווקן וגדבגיה" ובית-הספר התיכון "דבאת", שם נבחר על-ידי הנהלת בית-הספר לשליחות בכפר "ברה" על-מנת ללמד את התושבים קרוא וכתוב למשך חצי שנה; לאחר מכן חזר לעבודתו ועלה לדרגת אחראי אבטחה במוסד ללימודי הוראה TTI-Teacher Training Institution שבגונדר; בתקופה שלפני עלייתו ארצה עלה לתפקיד גזבר במשרד החינוך שבמחוז צ'ילגה.
בראשית מאי 1984, כשהוא מצויד בתקווה, התחיל את מסעו ארצה ברגל מיער "ארמצ'והו" דרך סודן המדברית, שם שהה תקופה של כשבעה חודשים. מאוחר יותר, בחודש דצמבר של אותה השנה, תם עבורו המסע כאשר נחת בארץ ישראל.
אברהם-מקוריה הוא בוגר מכללת יד-אליהו בהנהלת חשבונות. ב-2004 נבחר לכהן כמזכיר עמותת מזכיר עמותת "פל"ג – הקהילה האתיופית בפתח-תקווה" למשך חמש שנים וב-2007 נבחר על-ידי "הוועד הארצי של יהודי אתיופיה" לחבר הוועד, אשר מטרתו פעילות ציבורית וקהילתית נגד כתות המיסיונרים העוסקים במחתרת בפעילות מיסיונרית בקרב יהודי אתיופיה בישראל.
במהלך עשרים השנים האחרונות השקיע מזמנו וממרצו באיסוף עדויות והבאה בכתב של הידע שנמצא אודות מקור יהדות אתיופיה, הקהילה היהודית והמסורת באתיופיה, על העליות השונות של הקהילה לארץ בכלל ואודות המסע בסודן בפרט וכן על המשכיות המסורת בארץ.
בשעה טובה ספר ביכוריו "ההיסטוריה היא ראי" בשפה האמהרית ראה אור בתשרי התשע"ד, ספטמבר 2013 וזכה לביקורות והמלצות רבות.